בראונסטון » כתב העת של מכון בראונסטון » הרהורים על ראיון ברט ויינשטיין
הרהורים על ראיון ברט ויינשטיין

הרהורים על ראיון ברט ויינשטיין

שתף | הדפס | אימייל

טאקר קרלסון ערך ראיון מבריק עם הביולוג והפודקאסט ברט ויינשטיין, שעסק בתיק קוביד במשך זמן רב מאוד. וינשטיין מדבר בבקיאות, במומחיות ובדיוק רב על מספר מאפיינים של תגובת קוביד. רחמנא ליצלן, טאקר נותן לו לדבר. אני קורא לך להקדיש שעה ולראות את כל הפרק. התמליל נמצא מתחת לפרשנות שלי.

הערך המוסף מהראיון הזה הוא באמת בלתי נתפס. זה לא רק הטווח שחלף במהירות שלושה מיליון ביום לאחר שחרורו. זה מספר עצום של משפיענים שיודעים עכשיו מה זה מה. אנחנו שואפים כבר כמעט ארבע שנים להוציא את הבשורה לאור בקנה מידה זה, אז כל הכבוד לטאקר ולווינשטיין. 

חשוב יותר הוא המסר הבסיסי. 

תגובת קוביד הייתה פיאסקו לעידנים, והיא מעולם לא הייתה על בריאות הציבור, גם אם זו הייתה הכיסוי הרטורי. זה היה על רווחים וכוח, אמת נוראית שהציבור הולך להתמודד איתה עוד שנים רבות, במיוחד בגלל מה שהוא אומר על עומק השחיתות של המערכת הפוליטית שתחתיה אנו חיים. 

אם אי פעם תתלבט לגבי המקור לאובדן האמון בזמננו, הראיון הזה הוא אחד המקורות הטובים ביותר שלך. יש לזה גם יתרון בכך שעיבד את זרם המחקרים והגילויים במשך ארבע שנים והכניס את כולם לחבילה אחת. מה שמדהים כאן הוא משהו שלא זיהיתי כשיצא הספר הראשון שלי בנושא. ההבטחה של תרופת הקסם לנגיף לא הייתה נלווית אלא מרכזית בתגובת "כל הממשלה" ו"כל החברה" שהתבצעה. 

ואכן, מעולם לא חשבתי הרבה על חיסונים בכל מקרה כאשר הסגרות שטפו את כולם לפניהם. בהתבסס על הקריאה שלי, נראה לי מובן מאליו שאתה לא יכול לחסן את הדרך שלך לצאת ממגיפת נגיף הקורונה אז הייתי מבולבל למה הם ניסו זאת. מעבר לזה לא היו לי דעות מעוצבות. בנוסף, בשלב מסוים בשלב מוקדם, פאוצ'י עצמו אמר שלא נצטרך חיסון כדי לצאת מהמגיפה. "אם נוכל להביא את ה-R0 לפחות מ-1, המגיפה תרד בהדרגה ותפסיק מעצמה ללא חיסון", הוא כתב ב-2 במרץ 2020. גילוי האימייל הזה הוציא אותי מהשביל. 

כשחשבתי על זה מאוחר יותר, הבנתי שהאמירה מגוחכת. R0 פחות מ-1 אומר שהנגיף כבר אנדמי, ובמקרה זה לא יהיה צורך בחיסון בכל מקרה. אבל "ריחוק חברתי" לא יכול היה להשיג זאת לבד. R0 הוא מדד לאחר מעשה, לא גורם הקובע לדינמיקה ויראלית. ה-R0 מודד את התפשטות הנגיף; זה לא מורה או מכתיב לנגיף מה לעשות. גם אם תוכל להפחית את שיעור ההדבקה על ידי הכנסת כל אחד לקופסת הקרטון שלו, הנגיף לא מוותר. זה שם ומחכה להתפשטות נוספת, ברגע שהאחד חוזר לשגרה. 

למה שפאוצ'י יגיד הצהרה כזו? כנראה כדי להאריך את זמן הציות לצו הנעילה שעמדו להגיע שבועיים לאחר מכן. הוא ידע שהוא זקוק לחודשים רבים, באופן אידיאלי (ובלתי סביר) כדי לשמור על הטירוף עד הבחירות בנובמבר, כדי שטראמפ יפסיד (אחרי שהרס את הכלכלה) ואז המדינה העמוקה תהיה אחראית בתוקף. 

ברט לא מתמקד בכל הפרטים האלה, אבל הוא נותן הסבר מפורט מה לא בסדר עם זריקות ה-mRNA. כאן הוא ברור באופן בלתי רגיל. כמוך, נתקלתי כאן בכל כך הרבה טענות ובעיות, והשערות לגבי הנזק וגם תיאוריות מדוע, שהכל הופך להיות קצת מבולבל וקשה לשמור על מיון כל המידע, לפחות עבור לא מומחים כמוני. 

הראיון הזה מבהיר כל כך הרבה, כלומר לגבי הזוהר של הטכנולוגיה אבל גם הקושי שלה לקבל אישור לשימוש. לדעת ברט, טכנולוגיית mRNA כבר מזמן נכס נחשק של חברות תרופות, פשוט כקניין רוחני. אלה עם שמותיהם על הפטנטים הפעילים עמדו להתעשר מאוד, בהמתנה לאישור. 

כטכנולוגיית פלטפורמה, היא מאפשרת לצמצם את מעבר הזמן מהרצף למוצר הסופי למספר ימים. במקרה כזה, המספר העצום של מוצרים שניתן לייצר על ידי החלפת מוצרים קיימים, ולא רק חיסונים, הוא עצום. עברו כ-30 שנה ללא מוצר שיכול לעבור אישור פדרלי והתעשייה הפכה חסרת סבלנות למדי, מחכה לאיזה מפץ גדול שייתן להם הזדמנות. 

קוביד היה הרגע לעקוף את תקני הבדיקה הרגילים ולהוציא אותו להמוני אנשים ברחבי העולם בחסות השימוש בחירום. ברט לא מזכיר את זה, אבל זה מתאים בדיוק לעובדות שיש לנו. החיסון הראשון (והממש היחיד) שהוצא מהשוק היה שייך ל-J&J ולא היה טכנולוגיית mRNA. זה היה די ברור בשלב זה שה-FDA ו-Fauci מעניקים זכויות יתר של זריקות mRNA ומבקשים למחוץ את המתחרים. לפחות זה היה ברור לי די מוקדם. 

התמונה הגדולה יותר, המציאות המבשרת רעות, התבהרה לי לאט, כלומר שטכנולוגיית פלטפורמת ה-mRNA לשחרור הטיפול הגנטי שנקרא בטעות חיסון הייתה מרכזית בכל התגובה לקוביד. בלי להבין את זה אנחנו מתגעגעים ליער בגלל העצים. זה היה המניע המניע לתחילת הסגר - יחד עם תכסיסים פוליטיים אחרים - ולהארכתם האבסורדית. 

כאשר קליטת הזריקות לא הייתה נפוצה כצפוי, המנדטים תחת ממשל ביידן תפסו אחיזה, והיה צריך להמשיך את מצב החירום כביכול עוד ועוד. כשהתברר שהחיסונים אינם יעילים לעצירת זיהום או שידורים, וכל טוב שהם עשו היה קצר מועד, האסטרטגיה הייתה צריכה לפנות לכיוון של מאיצים שיווקיים, שבתורם הצריכו טירוף ציבורי מבוסס חירום יותר ויותר. 

להבין את כל זה באמת עוצר את הנשימה. כשחושבים על היקף הנזק לכל החברה ולעולם כולו, הכל למטרות פיראטיות פטנטים ומעקב מהיר אחר פריסה טכנולוגית, כמעט אי אפשר לדמיין שכל ממשלה יכולה להיות כל כך שבויה ומושחתת. נראה שזה מותח את גבולות הסבירות ובכל זאת אנחנו כאן. 

הידיעה של כל זה עוזרת למסגר כמה מהתעלומות של התקופה, כמו הצנזורה הפרועה והתוקפנית. כדי לנהל צלפים בקנה מידה זה נדרש יצירת מראית עין של קונצנזוס. העניין היה להכין את הדרך להפצת החיסונים, שכולם היו אמורים להתייחס אליו כאל הישועה שלו מהסגרות, מסכות וסגירות. 

זכרו גם שהרבה שחקנים ממלכתיים עמוקים נהנים ממנגנון צנזורה חזק, לא רק פארמה אלא גם מדינת הביטחון הלאומי, שהייתה מעורבת באופן אינטימי מלכתחילה. זו הסיבה שהצו מ-13 במרץ העמיד את המועצה לביטחון לאומי בעמדה של סמכות קובעת כללים והקצה ל-CDC תפקיד מבצעי בלבד. הדיכוי נגד "מידע מוטעה" הפך עד אז לעדיפות ממשלתית. 

כל מי ששבר את הנרטיב הארוג, וטען שאין בכך צורך ושגל זה של זיהומים בדרכי הנשימה יסתיים כמו כל גל אחר בהיסטוריה של העולם, ויותר מכך, האיום הרפואי בפועל הוגבל מאוד לקבוצת אוכלוסיה קטנה של הקשישים והחולים, היו למעשה אויב המדינה. זו כמובן הסיבה שציינת אמיתות ברורות של בריאות הציבור המסורתית - כמו שאתה מוצא ב הצהרת ברינגטון נהדרת - אסור ומדוע כל ניסיון כזה היה צריך להיות נתון ל"הסרה מהירה והרסנית", כדבריו של פרנסיס קולינס מה-NIH. 

ברט ויינשטיין מעלה את הנקודה הבולטת שהעלילה כולה סוכלה על ידי המספר העצום של מתנגדים שהיו שם מההתחלה וגדלו עם הזמן. אלה, לדבריו, זעזעו את יוצרי התוכנית התעשייתית הזו, מכיוון שהם חשבו שהתקשורת, הממשל והטכנולוגיה הגדולה עטופים כולם בקשת ושלא תתרחש התנגדות רצינית לעולם. שורות המתנגדים גדלו וגדלו במשך שנתיים והגיעו להמונים בפודקאסטים ובכתבים פופולריים, כמו גם למוסדות חדשים כמו בראונסטון. 

ברט אומר שזו הצלחה אבל זה גם מבשר משהו נורא בעתיד. בסיבוב הבא, אומר ברט, הכוחות שרוצים לוודא שלא תהיה חזרה. הצנזורה תהיה הדוקה יותר, והעונשים על יציאה נגד תוכנית הממשלה יהיו חמורים יותר. הם למדו מהניסיון הזה, והדרך שבה הם נוגעים היא לא שאבסורדים כאלה לא עבדו, אלא שהם היו קלים מדי הפעם. הם מתכננים לוודא שזה לא יקרה בפעם הבאה. 

כאן אנחנו מגיעים לארגון הבריאות העולמי, שהוציא פתווה נגד דיסאינפורמציה והעלה אור ירוק לצנזורה ברמה העולמית. יוטיוב וגוגל כבר נלכדו ועושים את הצעות המוסד, וכך גם האיחוד האירופי. הם ינצלו את השנים הקרובות כדי להדק את הברגים ולגרום לכל אומה לחבל בהסכם מגיפה שיחייב כל ממשלה לצנזר ולחסן בצורה כזו או אחרת. במילים אחרות, הם לא למדו דבר מלבד השיעורים הלא נכונים. 

זה כנראה היה החלק הכי נכון ואינטואיטיבי מבשר רעות בראיון כולו. 

בתמימות, רבים מאיתנו חשבו שאחרי החוויה הנוראה הזו עם נעילות, מסכות ומנדטים, שדבר כזה לעולם לא ינוסה שוב. אבל זה לא המקום שבו אנחנו נמצאים היום. יש סיבה שלא שמענו התנצלויות בפרופיל גבוה או הודאות בעוולות. הסיבה היא שמעולם לא הייתה מטרה לעשות את הדבר הנכון. זו הייתה השתלטות תעשייתית מההתחלה, תוכנית קורפורטיביסטית מושלמת להשגת יתרון גדול במלחמות על תרופות ועתידן. שאר ה"איפוס הגדול" פשוט ניצלו את הכאוס שנוצר. 

ברט מסיים את הראיון שלו בנימה אופטימית. המספר העצום של אנשים שהושתק ומושתק הוא עצום, והם בהחלט לא חסרי אינטליגנציה, אמצעים, הישגים ומוטיבציה להילחם בחזרה. כעת הם יוצרים כוח נגד עצום של מידע נכון. הם לא הולכים לשום מקום. כשמספיק אנשים יהיו מודעים, אפשר לעצור את זה ולשנות את המסלול. עלינו להאמין שכל העולם אינו אכול לגמרי בחמדנות ושחיתות ושיש עדיין מקום לאידיאלים גבוהים ולכמיהה האנושית המולדת להיות חופשי. 

תמליל

ברט ויינשטיין [00:00:16] אני ממש לא יכול להבין איך הייתי ישן בלילה, איך הייתי מסתכל על עצמי במראה אם ​​לא אגיד את מה שצריך להגיד. אני קורא לכוח שהיה מול גוליית. גוליית עשה טעות איומה ועשה את זה בצורה הכי חריפה במהלך COVID, כלומר זה לקח את כל האנשים המוכשרים, כל האנשים האמיצים. וזה דחף אותם מהמוסדות שבהם הם היו תלויים. וזה יצר בכך את צוות החלומות. זה יצר כל שחקן שאתה יכול לרצות בקבוצה שלך כדי להילחם באיזה קרב היסטורי נגד רוע נורא.

טאקר [00:01:00] באופן מדהים, זה היה ארבע שנים בחודש הבא שהסיפורים הראשונים הופיעו בתקשורת החדשות האמריקאית על וירוס שמתפשט בעיר במרכז סין, ווהאן. לוירוס לא היה שם. עם הזמן הוא נקרא COVID והוא שינה את ההיסטוריה העולמית. זה לא היה כל כך מזמן, אבל אנחנו כבר לא מדברים על זה הרבה יותר בצורה שאתה לא מדבר על דברים טראומטיים שקורים לך. אבל זה כן

טאקר [00:00:00] אתה מדבר במונחים גדולים שלפני שלוש שנים אולי הייתי צוחק עליהם ואני לא צוחק בכלל. אתה גם בוחר, כידוע, בגבר בן 50 שיגיד את הדברים האלה בקול רם ולרדוף אחר האמת כפי שאתה מוצא אותה ואז לדבר עליה. למה החלטת לעשות את זה?

זה לא אומר שזה נגמר וזה לא אומר שלא מתקבלות כרגע החלטות ענק שישפיעו על חייך ועל חיי ילדיך. ההחלטות האלה מתקבלות. הסיפור לא נגמר. ולכן חשבנו שכדאי להקדיש רק רגע כדי להסביר איך זה נראה. ואין אדם טוב יותר לעשות את זה מאשר ברט ויינשטיין. הוא ביולוג אבולוציוני שלימד ברמת המכללה במשך שנים רבות. יש לו ביוגרפיה מרתקת שכדאי לך לחפש כי זה סיפור מדהים. כעת הוא המארח עם אשתו של הפודקאסט האפל סוס ומחברו של ספר רב מכר ומצוין מאוד שיצא לא מזמן. הוא מצטרף אלינו עכשיו. ברט, נהדר לראות אותך.

ברט ויינשטיין [00:02:03] זה נהדר לראות אותך.

טאקר [00:02:05] אז במקום לפלפל אותך בכל מיני שאלות נוקבות, אני רוצה להדריך אותך ולהישען אחורה בעיקר כשאתה מספר את הסיפור של COVID בצורה דחוסה. מהם קווי המתאר של מה שאנחנו יודעים עכשיו ולאן אנחנו הולכים? מה הפרק הבא בסיפור?

ברט ויינשטיין [00:02:22] ובכן, ראשית, הרשה לי להגיב למשהו שאמרת מראש. אף אחד כבר לא רוצה לחשוב על COVID. זו הייתה חוויה טראומטית ומתישה. אני גם לא רוצה לחשוב על COVID יותר. אבל מה שאני מגלה הוא שבכל פעם שאני מסיט את מבטי ועובר לנושאים אחרים, הדברים נעים ממש מחוץ לקו הראייה שלנו והדברים האלה לא יכלו להיות חשובים יותר. אז אני אנסה להסביר איפה אנחנו ואיך הגענו לכאן ומה ההשלכות בהווה שאנשים ברובם לא שמים לב אליהן.

טאקר [00:02:53] מושלם.

ברט ויינשטיין [00:02:54] בסדר. אז חשבתי שאולי כדאי להתחיל רק עם חלקים מהחינוך שכולנו קיבלנו במהלך COVID. אני יודע שלמדתי כמות עצומה לא רק על וירוסים ומגפות ובריאות הציבור, אלא גם על פארמה, שזה משהו, למען האמת, חשבתי שאני יודע עליו הרבה. נתקלתי בזה מוקדם יותר בקריירה האקדמית שלי, אז חשבתי שאני קצת מומחה. אבל למדתי במהלך הקורונה. מה שהבנתי הוא משהו שאני קורא לו משחק הפארמה. אם אתה חושב על מה זה פארמה, אנחנו נוטים לדמיין שזו תעשיה שרוצה למצוא תרופות שיעשו אותנו בריאים יותר. זה לא מה שזה. למעשה, פארמה בריאה כשאנשים חולים. והרבה אנשים שמו לב לזה שזה כמובן תלוי בבריאות לקויה. אז יש לזה תמריץ פרוורטי. אבל מה שלדעתי רובנו לא הבנו זה כמה משוכלל שק הטריקים שלו ומה טיבו של שק הטריקים הזה. וכדי לתאר את זה, הייתי אומר שהפארמה היא מחבט קניין רוחני. או לפחות זה מה שזה הפך להיות. שבעצם לפארמה יש דברים שונים. יש לה מולקולות, תרכובות, יש לה טכנולוגיות. ומה שהוא מחפש זו מחלה שהדברים האלה חלים עליה באופן סביר. ורווחיה עולים במידה שהמחלה נפוצה, במידה שהמחלה חמורה, במידה שהתרופות המתחרות אינן בטוחות או לא יעילות, במידה שהממשלה תחייב תרופה, במידה שה הממסד הרפואי יכריז עליו כסטנדרט הטיפול.

טאקר [00:04:47] זה עתה תיארת תגובת מגיפה.

ברט ויינשטיין [00:04:49] ובכן, כך עשיתי. ושם למדתי את כל הטריקים האלה, שבעצם בכל יום בשנה, הפארמה עוסקת בהצגת הנכסים שבבעלותה כמועילים יותר ממה שהם, בטוחים יותר מהם, ובשכנוע הממסד הרפואי, כתבי העת, החברות, בתי החולים, הממשלה להפנות אנשים לתרופות שהם לא היו לוקחים אחרת. אז זה מה שהמחבט. וצריך להבין שבגלל שאתה צריך להבין שלפני ש-COVID התרחש אי פעם, הפארמה הייתה מומחית בהבנת איך להציג מחלה כנפוצה וחמורה יותר ממה שהייתה, היא הייתה מצוינת להציג תרכובת כיעילה יותר מאשר זה, בטוח יותר ממה שהוא. אז כשקורונה קרה, כל זה התרחש בקנה מידה אחר. נגיף הקורונה היה גדול יותר מכל מה שאי פעם קרה קודם לכן, אבל שום דבר מזה לא היה חדש בפארמה, וכל זה היה חדש עבורנו בציבור שניסה להבין מה אנחנו אמורים לעשות עם המחלה המאוד חמורה הזו לכאורה. עכשיו אני הולך לשים השערה על השולחן לגבי הסיבה שהדברים התגלגלו כפי שהם התפתחו. וזה כרוך במשחק הפארמה הזה. מה חשבה הפארמה? למה זה היה כל כך אובססיבי לוודא שכולנו ניקח את מה שנקרא החיסונים שהיו מוצעים? למה זה היה כל כך אובססיבי לוודא שלא ניקח את התרופות החלופיות, שכל כך הרבה רופאים טענו שהן יעילות ביותר.

טאקר [00:06:37] כטיפולים.

ברט ויינשטיין [00:06:40] נכון. איברמקטין, הידרוקסיכלורוקין. לדברים האלה עשו דמוניזציה ונאמר לנו לא לקחת אותם ולגלגו לנו אם לא אמון בעצה זו. אז השאלה היא מה זה היה? למה זה היה קורה? ושוב, זה לא בטוח, אבל מה שחיברתי זה שהפארמה הייתה הבעלים של מה שהיה פוטנציאלי לפרת המזומנים הפרמקולוגית הגדולה ביותר שאפשר להעלות על הדעת. הייתה בבעלותה טכנולוגיה יפה, ואני מתכוון לכך בכנות, משהו מבריק שבפוטנציה לא רק יאפשר עתיד מזהיר מנקודת המבט של יצירת טיפולים חדשים וחדשים – אני מהסס להשתמש במילה חיסון כי היא לא ממש רלוונטית – אלא חדש טכנולוגיות דמויות חיסון, אבל זה יכול לעשות זאת ללא הגבלת זמן בעתיד וזה יכול לאפשר לך לנסח מחדש כל חיסון הקיים כיום בשוק. ויותר מכך, התכונה המדוברת תאפשר לייעל את כל התהליך הזה ברמה מדהימה כי למעשה כל מה שהיית צריך זה רצף, רצף גנטי מפתוגן, ואתה יכול ממש להקליד אותו במכונה ולייצר חיסון ש כבר היה בשימוש, אבל להחלפה של האנטיגן המדובר.

טאקר [00:08:03] זה היה כמו לגו.

ברט ויינשטיין [00:08:05] כן, זה בדיוק כמו לגו, וככל הנראה עם איזושהי הצדקה, במידה שהטכנולוגיה הזו הייתה בטוחה, הפארמה תוכל לטעון, ובכן, אנחנו לא באמת צריכים לעבור בטיחות יסודית בדיקה של הפלטפורמה כולה בכל פעם שאנו פורסים אותה, כל שעלינו לעשות הוא להבין אם האנטיגן שהעמסנו בזמן הזה הוא בדרך כלשהי מסוכן יותר מהקודם. הבעיה... אז הטכנולוגיה המדוברת היא פלטפורמת ההעברה של mRNA, שבמקרה הזה נקראה בטעות חיסון. וזה גאוני. זה פותר בעיה חשובה באמת מהריפוי הגנטי, שלעתים קרובות אתה רוצה לגרום לגוף לעשות משהו. נניח שחסר לך עותק פונקציונלי של גן שמייצר מוצר כלשהו כמו אינסולין שאתה צריך בו אתה יכול לקחת אינסולין, או שזה יהיה נהדר אם נוכל לשכנע את הגוף שלך לייצר את המוצר עצמו כמו שאדם בריא עושה. עם זאת, קשה מאוד לעשות זאת, כי הגוף מורכב מבני אדם בוגרים, 30 טריליון תאים בערך. אז איך גורמים לתאים לקלוט את המסר ולייצר מספיק מהמוצר כדי לעניין? ובכן, טכנולוגיית ה-mRNA מאפשרת לך לגרום לתאים לקלוט הודעת mRNA, שאותה הם יתמללו אוטומטית. וזה עושה זאת על ידי עטירת המסרים הללו בננו-חלקיקי שומנים. ליפיד פירושו רק שומן. ואולי אתה זוכר מהכימיה הבסיסית, כמו מושך כמו, כמו מתמוסס כמו. ולכן השומנים הללו נספגים על ידי התאים באופן קבוע מאוד מסיבות כימיות פשוטות. ואז ההודעה מתעתקת והלא, קיבלת תאים לייצר משהו שהם לא ייצרו מלכתחילה. שימושי עבור חיסון כמו טכנולוגיה. שימושי לריפוי חסרים. הבעיה, עם זאת, היא שהטכנולוגיה המדהימה הזו, שקשה מאוד להעריך מכמה כסף הפארמה עשויה להרוויח. אני חושב שמאות מיליארדי דולרים בטוחים לחלוטין. טריליוני דולרים אינם מחוץ לשולחן, בהתחשב בכך שזה יאפשר לייצר תרופות הניתנות לפטנט ללא הגבלת זמן בעתיד. אבל לטכנולוגיה עצמה יש פגם בטיחותי נורא שלדעתי לעולם לא היה עובר אפילו את מבחני הבטיחות השטחיים ביותר. והפגם הזה הוא שאין מיקוד לננו-חלקיקי השומנים. חלקיקי הננו של השומנים ייתפסו על ידי כל תא שהם יתקלו בהם. ולמרות שזה לא אקראי לחלוטין, זה יהיה אקראי בגוף. אם הם היו מוגבלים, אם הם פשוט נשארו במקום ההזרקה, כפי שאמרו לנו כשהחלה הפעלת החיסונים, שהחיסונים, מה שנקרא חיסונים, נשארים במקום ההזרקה, ובכן, אז התאים שקלטו את המסרים האלה יהיה בדלתואיד שלך. ומה שיקרה אחר כך לא יהיה רציני במיוחד. הבעיה היא שאנחנו לומדים מהר מאוד והיינו צריכים לחזות מההתחלה שהם לא הולכים להישאר במצוקה. כל דבר שתזריק בחלל הזה הולך לדלוף החוצה והוא הולך להסתובב בגוף. וכאן הבעיה. עכשיו, סלח לי, זה קצת טכני. אני יודע את זה, אבל זה כרוך בהבנה כיצד מתפתחת חסינות באופן טבעי. אז כשאתה חולה, נניח, עם וירוס, חלקיק כלשהו נכנס לתא שלך והוא חטף אותו והוא רימה את התא הזה לייצר עותקים של עצמו, וירוסים נוספים, שמדביקים תאים סמוכים. ואם הנגיף יעיל, הם גם יבינו איך לקפוץ ממך. כמו כשאתה משתעל ונשאף על ידי האדם הבא ומדביק את התאים שלו. התגובה של הגוף לראות תא שלך, שהוא מזהה כמוך, שמייצר אנטיגן, כלומר חלבון שהוא לא מזהה היא להניח שהתא הזה נגוע ויראלית ולהרוס אותו. זה הדבר הנכון היחיד שהגוף יעשה כשהוא נתקל בתא שלך שמייצר חלבון זר. עכשיו טכנולוגיית ההעברה הזו, טכנולוגיית חיסון ה-mRNA, כפי שהם קראו לה, עושה בדיוק את זה. זה מרמה את התאים שלך לייצר אנטיגנים זרים, שמערכת החיסון לא יכולה שלא לזהות כאינדיקטור לזיהום. וזה הורס את התאים האלה.

טאקר [00:12:54] אתה מקבל כאב בזרוע.

ברט ויינשטיין [00:12:54] יש להניח שאתה סובל מכאבים בזרוע, ואולי נוכל למדוד ירידה בכוח שלך, אבל זה לא יקצר את חייך. עם זאת, אם חומרי ההעברה הללו מסתובבים בגוף כפי שאנו יודעים שהם עושים ונתפסים באופן אקראי, אז כל הרקמה שתתחיל לייצר חלבונים זרים אלה תהיה מותקפת על ידי המערכת החיסונית שלך.

טאקר [00:13:15] אז אתה בהחלט לא רוצה שכל זה יתקרב ללב או למוח של אדם.

ברט ויינשטיין [00:13:20] בהחלט לא. ורע מאוד אם זה קורה במוח שלך, קריטי במיוחד אם זה קורה בלב שלך, כי ללב שלך - מסיבות שאנחנו יכולים להיכנס אליהן אם תרצה - יש יכולת תיקון נמוכה להפליא. למעשה, הלב שלך לא באמת מתקן. מה שזה עושה, אתה מקבל פצע. אם אתה מאבד תאים מהלב שלך, מהלב שלך, אז הצלקות יעברו וזה ישפיע על קצב הלב שלך, על היכולת שלך להעביר חמצן ו-CO2 ברחבי הגוף. זה עלול לקצר את חייך, וזה גם ייצור פגיעות שלא תדע שיש לך.

טאקר [00:13:58] עד שתרצה לשחק כדורגל או משהו.

ברט ויינשטיין [00:14:00] בדיוק. אז אם אתם מדמיינים שמישהו קיבל את אחת מזריקות ההעברה הללו, ובמיוחד במקרה המצער שבו הוא הוזרק לווריד, מה שלא אמור לקרות, אבל ההוראות בזריקה זו היו לא לשאוב את המחט. הזרקה נכונה צריכה לכלול משיכה לאחור של הבוכנה במזרק כדי לראות אם יש דם. אם יש דם שמעיד על כך שנחתת בכלי זרימת הדם ושכדאי לך לאחור את המחט או לצלול אותה רחוק יותר כדי שלא תזריק אותה ישירות לווריד. אבל במקרה של זריקות אלה, מדהים ככל שזה נשמע, העצה הייתה אל תעשה את זה כי זה דורש שהמחט תהיה בזרועו של האדם זמן רב יותר, עלול ליצור כאב נוסף. והם לא רצו ליצור היסוס חיסונים עם התירוץ שלהם. אז בכל מקרה, אתה עלול לקבל בולוס גדול של החומר הזה והוא עלול לזרום ישר דרך הלב שלך ולהיקלט על ידי חבורה של תאים.

טאקר [00:15:01] ורק בשביל הפרספקטיבה, האם יש לנו ניחוש לגבי כמה מהצילומים הללו ניתנו ברחבי העולם?

ברט ויינשטיין [00:15:06] זה בהחלט במיליארדים.

ברט ויינשטיין [00:15:13] כן. וזו עובדה מדהימה. כלומר, בנוסף לכך שהטכנולוגיה עצמה יוצאת דופן, הקצב שבו זה הוגדל הוא מדהים באופן חיובי. עכשיו, היו לזה חסרונות נוראיים. אני לא יודע אם יהיה לנו זמן להגיע לחסרונות של הדרך שבה הם הגדילו את הייצור שלהם בנושא זה. אבל אם נוכל להפריד בין הפלא של מה שהם עשו. כן. יש כאן הרבה דברים שהם מעבר לקוסמות. זה פשוט מדהים מה שהם השיגו.

טאקר [00:15:42] אתה יכול. אני מצטער. אני לא רוצה להוריד אותך מהמסלול, אבל תיארת מה יקרה אם זה יעבור לאיברים שונים. זה יפגע בהם. האם זה יכול לגרום גם לסרטן?

ברט ויינשטיין [00:15:54] אנחנו יכולים לחזור לזה. ברור שאנו רואים עלייה בסוגי סרטן ועלייה בסוגי סרטן שהם יוצאי דופן, במיוחד במהירות שלהם. אז אולי אם יהיה לנו זמן, נוכל לחזור לסיבות שזה עשוי להתרחש. יש הרבה דיונים בקרב המתנגדים הרפואיים על למה הדפוס הזה קיים ועל מה הוא מרמז. אבל כן, ברור שסרטן הוא אחד ממצבי הכישלון של הגוף, ולטכנולוגיה החדשנית הזו היה בבירור סיכון, גם אם לא היינו יודעים איזה מנגנון זה יקרה. אבל כן, נניח שאתה שחקן כדורגל והזריקו לך את החומר הזה ובולוס של זה פגע בלב שלך וגרם להרס של חבורה מהתאים שלך על ידי המערכת החיסונית שלך, על ידי תאי T ציטוטוקסיים ו תאים הורגים טבעיים. עכשיו יש לך פצע. אם תצליחו לשרוד, להצטלק, אז הפצע הזה יהיה פחות פגיע ממה שהוא היה אחר. אבל אם בתקופה שאחרי שנפגעת, לפני שהלב שלך צלקת לגמרי, היית צריך לדחוף את עצמך לאיזה גבול אתלטי חדש. נניח שאתה בעיצומו של משחק אינטנסיבי במיוחד. ימין. זה יהיה בדיוק הזמן שבו חולשה בדופן כלי הדם עלולה לגרום לכשל קריטי. ואתה יודע, אתה יכול למות על המגרש. אז זה היה מנגנון סביר מאוד להסביר את דפוס המוות הפתאומי שראינו לעתים קרובות אצל אנשים בריאים ואתלטיים בצורה יוצאת דופן. חזור לסיפור המקורי. לפארמה היה נכס בעל פוטנציאל רווחי מאוד שהיא לא יכלה להביא לשוק מכיוון שבדיקת בטיחות הייתה מגלה את הבעיה הבלתי פתירה הזו בליבה. אז מה שאני תוהה, ההשערה שלי היא שהיא זיהתה שהדבר שיעקוף את המכשול הזה הוא מצב חירום שגרם לציבור לדרוש תרופה שתאפשר להם לחזור לעבודה ולחיות את חייהם. זה יגרום לממשלה לייעל את תהליך בדיקות הבטיחות כך שהיא לא תזהה את הדברים האלה. ואכן, אחד הדברים שאנו רואים בנוסף להרבה יותר נזקים באותם מבחני בטיחות ממה שהורשה לנו בהתחלה להבין, אבל גם בדיקות הבטיחות נקטעו בצורה קיצונית כך שאי אפשר היה לזהות נזקים לטווח ארוך. אז ההשערה המדוברת היא. פארמה השתמשה במצב חירום כדי לעקוף מכשול כדי להביא טכנולוגיה משתלמת להפליא, לנרמל אותה בציבור ובמנגנון הרגולציה כדי להגניב אותה ליד הדברים שבדרך כלל ימנעו פריסה נרחבת של טכנולוגיה מסוכנת כמו זו.

טאקר [00:18:55] אז אני חושב שזה נשמע סביר לחלוטין. למעשה, סביר. סביר מאוד. אבל החיסרון של הפארמה, וכמובן, לכולנו, הוא שאם אתה מוציא מוצר מזיק, תוך התחמקות ממסכי הבטיחות הקונבנציונליים, אתה הולך לפגוע בהרבה אנשים. ואז מה? אז רק החלק הראשון של השאלה, מה אתה חושב שאנחנו הולכים לראות במונחים של מספר הרוגים ומספר פצועים מהחיסון הזה?

ברט ויינשטיין [00:19:26] הרבה הושקע כדי למנוע מאיתנו לענות על השאלה הזו. וכמה אנשים מסורים מאוד עשו עבודה מאוד איכותית והמספרים מדהימים. עכשיו, אני מהסס לומר מה אני חושב שהאגרה עשויה להיות כי זה לא תחום המומחיות שלי והייתי משאיר את זה לאחרים. הייתי אומר שג'ון קמפבל יהיה מקור מצוין להסתכל עליו. יש חומר חדש מניו זילנד, שהוא נופל לסת. לא הספקתי להסתכל על זה לעומק, אז אני קצת מודאג מהעלאת משקלי על הקרח. אבל הנה מה שאנחנו יודעים. ג'וזף פריימן ועמיתיו, כולל פיטר דושי, ערכו הערכה של נתוני הבטיחות של פייזר עצמה מניסויי הבטיחות שלה. והניסויים האלה היו קצרים באופן אבסורדי. למעשה, פייזר אפשרה רק חודש אחד לפני שחיסנה את הבקרות שלה ואיפשרה לזהות נזקים נוספים. ומה שהם מצאו היה שיעור של אחד ל-800 של אירוע לוואי חמור. זה לא דברים מינוריים. מדובר בפגיעה חמורה בבריאות. אחד מכל 800 לכל זריקה. זה לא לאדם. זה לכל זריקה. שיעור אחד לשמונה מאות, אשר בחודש אחד, זה מרמז על סיכון תמותה גבוה מאוד. ולמעשה, ראינו תמותה בניסויי הבטיחות. מה קורה בטווח הארוך? בהחלט ראינו מגוון כל כך של פתולוגיות שיש להן השפעות משתקות על בריאותם של אנשים, עד שאני מצטמרר מלחשוב לכמה אנשים יש בעצם -

טאקר [00:21:14] אז אני לא גאון במתמטיקה, אבל אחד מכל שמונה מאות צילומים כפול מיליארדים זה הרבה אנשים.

טאקר [00:21:46] 17 מיליון מקרי מוות מחיסון הקורונה?

טאקר [00:22:05] רק לפרספקטיבה. כלומר, זה כמו מספר ההרוגים של מלחמה עולמית.

ברט ויינשטיין [00:22:08] כן, בהחלט. זו טרגדיה גדולה בהיסטוריה. אז הפרופורציה הזו. ולמרבה הפלא אין דרך שזה נגמר. זאת אומרת, כנראה שאנחנו עדיין ממליצים על הדברים האלה לילדים בריאים. מעולם לא היה סיכוי להפיק ממנו תועלת כלשהי. כל סיכוי לסבול מנזקים שהם לא רק חמורים אלא טרגיים על בסיס שלילדים חיים ארוכים לפניהם. אם אתה הורס את מערכת החיסון של ילד בצעירותו, הם צריכים לבלות את שארית חייהם, ככל הנראה, המקוצרים במצב זה. אז מעולם לא היה הגיוני שאנחנו נותנים את זה לילדים מלכתחילה. העובדה שאנחנו עדיין עושים את זה כשמצב החירום, במידה שאפילו היה כזה, נגמרה בבירור. וכשאף פעם לא הייתה שום הצדקה ראויה למתן את זה לבריאות, הוא מקבל את זה פשוט, אתה יודע, ילדים בריאים לא מתים מ-COVID. והזריקה לא מונעת ממך לתפוס או לשדר אותה. אז פשוט לא הייתה שום הצדקה שאתה יכול לעלות. אני חושב שרבים מאיתנו - אולי קוראים לנו נורמיים - מתקשים לדמיין את הרוע עוצר הנשימה שנדרש כדי לאפשר לטרגדיה כזו להתגלגל, או לגרום לה להתגלגל, למטרות רווח. אני עדיין מתקשה לדמיין את זה. אבל תחשוב על זה ככה. פארמה ביום רגיל מורכבת מאנשים שצריכים להפוך - גם אם הם היו עושים את העבודה שלהם בדיוק כמו שצריך - הם צריכים להיות נוחים עם גרימת כמות מסוימת של מוות. ימין. אם אתה נותן תרופה לאנשים, אם ההשפעה נטו חיובית, אבל זה יהרוג כמה אנשים שהיו חיים אם הם מעולם לא קיבלו אותה. איכשהו אתה צריך לישון בלילה לאחר שהכנסת את הסם הזה לעולם. ואתה יודע, אנחנו רוצים... אם הייתה לנו תעשיית פארמה בריאה, היינו רוצים שהם ייצרו את התרופות שיש להן תועלת נטו. והתועלת הזו כוללת כמה נזקים חמורים. אז ברגע שצעדת על המדרון החלקלק הזה, ברגע שהפכת בנוח עם גרימת מקרי מוות, אז אני מאמין שזה הופך להיות קל מאוד לתרץ שהטוב הגדול יותר מוגש על ידי X, Y או Z. ואז יש נקודה כלשהי ב שאתה גורם מספיק נזק ואתה, אתה יודע... כאשר פארמה מוציאה תרופה מהפטנט לגמרי ומחליפה אותה בתרופה חדשה ורווחית ביותר. הם עשו משהו שלילי. אנחנו צריכים כמעט תמיד להעדיף את התרופה הישנה יותר, אלא אם כן העדויות משכנעות ביותר. התרופה החדשה פשוט טובה בעולם כי תרופה ישנה, ​​אנחנו יודעים משהו על האינטראקציות שלה עם דברים אחרים. אנחנו יודעים משהו על פרופיל הבטיחות שלו. חדש לא טוב יותר כשזה מגיע למולקולות שאתה הולך לקחת לביולוגיה שלך.

טאקר [00:25:09] הוגן.

ברט ויינשטיין [00:25:09] אבל הפארמה חייבת להיות בעניין של לגרום לך לקחת את החדש ולא לסמוך על הישן. וכך בכל מקרה, אני חושב שיש דרך שבה לרציונליזציה אין גבול והם הגיעו למצב שהם מוכנים לגרום לכמות עצומה של מוות, כנראה. וגם בנקודה שזה נחשף בפומבי, הם לא מפסיקים, וזו עוד עובדה מדהימה. הייתם מתארים לעצמכם שהם היו נבוכים להפסיק את תוכנית החיסון הזו בשלב זה.

טאקר [00:25:42] אז הבעיה, עם זאת, הייתי אומר עבור הפארמה ועבור הפוליטיקאים שתומכים ומקדמים אותם בתקשורת, שעושים את אותו הדבר, היא שיש אנשים כמוך שאינם קשקושים, אשר הם מדענים ורופאים, חוקרים ותיקים עם היסטוריית עבודה מלאה. לא יותר מדי, אבל מספר לא מבוטל שלא ירפה, שמאוחרים לחלוטין במרדף אחר נתונים נוספים על זה. אז כאילו, מה הם עושים איתך ועם אנשים כמוך?

ברט ויינשטיין [00:26:15] ובכן, אני חושב שהדבר המדהים הוא שכפי שציינת, קבוצה קטנה של מתנגדים העלתה את הנרטיב שלהם. שיעורי הספיגה של המאיצים החדשים הם בשיעור חד ספרתי נמוך.

טאקר [00:26:32] ספרתי נמוכה?

ברט ויינשטיין [00:26:32] כן.

טאקר [00:26:33] אז אף אחד לא לוקח את זה.

ברט ויינשטיין [00:26:34] אף אחד לא לוקח את זה. עכשיו, אני מוטרד מהעובדה שבמקביל, אנחנו לא רואים רוב עצום שמודה שמסע החיסונים היה טעות מלכתחילה.

טאקר [00:26:45] הם הבינו את זה. והם לא רוצים לחשוב על זה.

ברט ויינשטיין [00:26:47] ואני מבין את זה. אני מבין. גם אני לא הייתי רוצה לחשוב על זה אבל הבעיה היא שזו חובה מוסרית. כלומר, אנחנו עדיין מזריקים את הדברים האלה לילדים, למען השם. אז חשוב לקום ולהגיד שהיה לי ואני חושב שכולנו היו. האמנתי שהחיסון הזה כנראה יעיל כשיצא לראשונה. והדבר שעורר את הת'ר ואותי לתהות זה העובדה שגם אמרו לנו שזה בטוח, מה שלא יכול להיות נכון. זה אולי היה לא מזיק, אבל הם לא יכלו לומר בטוח כי אף אחד על פני כדור הארץ לא ידע מה יהיו ההשפעות ארוכות הטווח. וכשאתה אומר בטוח, אתה לא...אם אני אומר שנסעתי הביתה שיכור, אבל עשיתי את זה בלי להזיק אז זה היה בטוח. אתה יודע שאמרתי משהו טיפשי. כן. ובמקרה הזה, גם אם הדבר היה מתברר כלא מזיק, אף אחד לא יכול היה לדעת שזה כל כך לא בטוח. וכדי שיבטיחו לנו שזה היה שקר מלכתחילה, זה מה שגרם להת'ר ולי להתחיל לבדוק את זה. וככל שחפרנו יותר, כך הסיפור נעשה מטורף יותר. לא בטוח ולא יעיל, למעשה, מזיק. ולא יעיל באופן מזעזע בכל מה שאולי תרצה שהוא יהיה יעיל בו. אז הסיפור הוא סיפור מוזר. העובדה שמספר קטן של מתנגדים הצליח להעלות את הנרטיב, הצליח להביא את המודעות של אנשים לרמות המסיביות של הרמוניה ויעילות של הצילומים היא במובנים מסוימים המרכיב המפתיע ביותר בסיפור. ואני חושב שזה באמת הפתיע את פארמה ושותפיה במדיה החברתית ובממשלה, בארגונים לא ממשלתיים. אני חושב שהם חשבו שיש להם מספיק אמצעי תקשורת שהם יכולים למכור לנו כל נרטיב שהם רוצים. אני חושב שכמה שזה מפתיע, הם לא ממש הבינו שפודקאסטים יכולים להיות כוח נגד בעל משמעות.

טאקר [00:28:55] אם אתה הבעלים של חדשות NBC, זה מספיק.

ברט ויינשטיין [00:28:57] הייתם חושבים, בסדר, אתם יודעים, זה שהוא לא מצליח להתעדכן מהקנייה על פי המילה. אז מה שקרה זה שהתברר שכמה מאיתנו היו מוכנים לעשות טעויות ולתקן אותן בזמן אמת כדי לדבר על זה באנגלית פשוטה עם הציבור לעשות זאת, אתם יודעים, במערת הגבר של ג'ו רוגן. והעובדה היא שאנשים הקשיבו כי, כמובן, זה היה בראש של כולם ומה שהם היו אמורים לעשות כדי להגן. אתה יודע, הם היו מבועתים ומה לעשות כדי להגן על בריאות המשפחה שלך הייתה שאלה שכולם רוצים לדעת את התשובה לה. אז היכולת שלנו להגיע למיליוני אנשים הפתיעה את אלה שחשבו שהם פשוט הולכים לדחוף לנו את הנרטיב הזה לגרונות. ו. זה מביא אותי ל-WHO, לארגון הבריאות העולמי ולשינויים בתוכנית ההיערכות שלו למגפה. מה שאני מאמין שקורה הוא שארגון הבריאות העולמי משנה כעת את המבנים שאפשרו למתנגדים להעלות את הנרטיב, והם מחפשים קרב חוזר. אני חושב. מה שהם רוצים זה האמצעים שהיו מאפשרים להם להשתיק את הפודקאסטים, לחייב דברים שונים בעולם באופן שימנע את הופעתה של קבוצת ביקורת שתאפשר לנו לראות נזקים בבירור. אז זו הסיבה שאני חושב שאנשים, ככל שהם רוצים להמשיך לחשוב על COVID, אולי יפסיקו לחשוב על זה, אבל תתחילו לחשוב על מה שהתרחש ביחס לרפואה, ביחס לבריאות הציבור, בכבוד לפארמה, ושאל את עצמך את השאלה, בהתחשב במה שאתה יודע עכשיו, האם היית רוצה לחיות מחדש מגיפה כמו מגיפת הקורונה ללא הכלים שאפשרו לך בסופו של דבר, בסופו של דבר, לראות בבירור שזה לא הגיוני לקחת עוד אחת מהצילומים האלה או שהילדים שלך יצלמו. אנחנו רוצים את הכלים האלה. למעשה, אנחנו צריכים אותם. ומשהו זז בשקט ממש מחוץ לטווח הראייה כדי שלא תהיה לנו גישה אליהם בפעם הבאה שנעמוד בפני חירום רציני.

טאקר [00:31:13] אז אתה אומר שארגון בריאות בינלאומי יכול פשוט לסיים את התיקון הראשון בארצות הברית?

ברט ויינשטיין [00:31:20] כן. ולמעשה, עד כמה שזה נשמע, אני יודע שזה נשמע מגוחך, אבל.

טאקר [00:31:27] זה לא נשמע מגוחך.

ברט ויינשטיין [00:31:29] היכולת לעשות זאת נמצאת כרגע בדיון ברמה הבינלאומית. כמעט בלתי אפשרי להגזים עד כמה מטריד מה שנדון. למעשה, אני חושב שזה הוגן לומר שאנחנו בעיצומה של הפיכה. אנו עומדים למעשה בפני חיסול הריבונות הלאומית והאישית שלנו. ושזו המטרה של מה שנבנה, שזה נכתב בצורה כזו שהעיניים שלך אמורות להזגג כשאתה מנסה לברר מה זה? מה נמצא בדיון? ואם תעשה את זה, אז במאי השנה, האומה שלך כמעט בטוחה שתחתום על הסכם שבאיזו נסיבות עתידיות מתוארות בצורה מעורפלת לחלוטין, מצב חירום לבריאות הציבור שלמנכ"ל ארגון הבריאות העולמי יש חירות מוחלטת להגדיר בכל דרך שיראה לנכון. במילים אחרות, שום דבר לא מונע משינוי האקלים להיות מוכרז כמצב חירום לבריאות הציבור שיפעיל את הוראות השינויים הללו. ובמקרה שמופיע חירום כלשהו או יומרה כלשהי למקרה חירום, האספקה ​​שתתחיל היא מעבר לשמיטת הלסת.

טאקר [00:33:08] אז לפני שאתה נכנס לזה ואני, אני רק רוצה להודות לך, אגב, על שהקדשת מזמנך לעבור על ההצעה הזו, כי אתה צודק לחלוטין. זה בלתי חדיר. זה נועד להיות, להסוות את מה שהם אומרים במקום להאיר אותו. איך זה נקרא?

ברט ויינשטיין [00:33:23] ובכן, המצחיק הוא שלמעשה, חיפשתי הבוקר כדי לברר מה השם הנוכחי והשמות למעשה הועברו מעט. ברור תכונה.

טאקר [00:33:33] הו, זו הסכמה של שינוי צורה...

ברט ויינשטיין [00:33:36] מה הייתי עושה על מנת ואני, לא ברור לי עד כמה זה פשוט נועד לבלבל מישהו שמנסה לסדר את זה וכמה זה נועד, למשל, לשחק את החיפוש טכנולוגיית מנוע שעשויה לאפשר לך לעקוב אחר השינויים. כי במידה שהשם השתנה, אני כזה.

טאקר [00:33:59] חכם.

ברט ויינשטיין [00:33:59] אני קורא לזה תוכנית ההיערכות למגפה של ארגון הבריאות העולמי. ימין. ומה שעומד לדיון הם כמה שינויים בתקנות בריאות הציבור העולמיות ושינויים באמנה קיימת. אבל כל זה גורם לזה להישמע מינורי ופרוצדורלי. מה שהוצע הוא, ושוב, מספר הדברים הכלולים כאן הוא מדהים. קשה אפילו לאלו מאיתנו שהתמקדו במסלול הזה, בכל הדברים החשובים הנידונים ולהסיק את המשמעות של כמה מההוראות העדינות יותר. אבל הם, ארגון הבריאות העולמי והמדינות החתומות עליו יורשו להגדיר מצב חירום לבריאות הציבור. כל בסיס כי לאחר שהכריזו על כך, הם יהיו זכאים לחייב סעדים. התרופות הנקראות כוללות חיסונים. טכנולוגיית ריפוי גנטית נקראת ממש במערך הדברים שארגון הבריאות העולמי עומד לשמור את הזכות לחייב, שהוא יהיה בעמדה לדרוש את הדברים האלה מאזרחים, שהוא יהיה בעמדה להכתיב שלנו היכולת לנסוע, במילים אחרות, מתוארים בבירור דרכונים שיהיו מבוססים על מי שקיבל את הטכנולוגיות הללו. תהיה לו יכולת לאסור שימוש בתרופות אחרות. אז זה נראה כאילו הם מתכוננים לשידור חוזר שבו הם יכולים פשוט להוריד את האיברמקטין, הידרוקסיכלורוקין מהשולחן. הם גם שמרו את היכולת. הכתב כיצד דנים באמצעים אלה. הצנזורה הזו מתוארת גם כאן, הזכות להכתיב זאת. כמובן, מידע שגוי הוא איך הם הולכים לתאר את זה.

טדרוס [00:36:25] אנו ממשיכים לראות מידע מוטעה במדיה החברתית ובתקשורת המיינסטרים על הסכם המגיפה שמדינות מנהלות כעת משא ומתן. הטענה שההסכם יוותר על כוח ל-W.H.O. הוא פשוט שקרי. זה חדשות מזויפות. מדינות יחליטו מה אומר ההסכם ומדינות לבד ומדינות יישמו את ההסכם בהתאם לחוקים הלאומיים שלהן. אף מדינה לא תוותר על ריבונות כלשהי ל-W.H.O. אם פוליטיקאי כלשהו, ​​איש עסקים או מישהו בכלל מבולבל לגבי הסכם המגיפה ומהו לא. נשמח יותר לדון בזה ולהסביר.

טאקר [00:37:13] אז הוא ישמח לדון ולהסביר את המידע השגוי שאתה מפיץ כעת.

ברט ויינשטיין [00:37:20] זה מנחם. ובכן, מצד אחד, אני חייב לומר שלא ראיתי את זה. וזה חדשות טובות מאוד. למעשה, המשמעות היא ששוב, הצלחנו להעלות את המודעות למשהו עם הזמן שיש להעלות על הדעת תוצאה טובה יותר שעדיין זמינה לנו.

טאקר [00:37:40] הם מבוהלים מספיק כדי לטרוח לשקר על זה.

ברט ויינשטיין [00:37:43] לא יכולת לומר את זה בצורה מדויקת יותר. כן. לא, ברור שאלו היו שקרים. וכמובן, האמירה שלו שלתוך מצלמה אמורה לשכנע אותך, אתה יודע, אף אחד לא יכול לשקר בצורה כל כך ישירה. אז חייבת להיות אמת במה שהוא אומר, וזה כמובן שטויות. וכל מי שעובר אחורה על אוסף של דברים שונים שאנשים אמרו למצלמות במהלך הקורונה, שהם נשבעים שהם לא אמרו, אתה יודע פעם אחר כך, יודע שלאנשים האלה נוח מאוד להגיד דברים שקריים לחלוטין לתוך מצלמה שלא גורמת להם לחשוב פעמיים או להזיע או משהו. אבל. זה נהדר שהצלחנו לעורר מספיק מודעות לכך שטדרוס למעשה מתייחס להפצה שלנו של מה שזה בעצם, הוא מידע שגוי. אתה מודע לזה? הו, זה יפה.

טאקר [00:38:35] אני כל כך זקן שעדיין הייתי תקוע בבינארי האמת או השקר. מה שחשוב היה אם זה נכון או לא.

ברט ויינשטיין [00:38:44] לא, המידע השגוי הוא למעשה בדיוק מה שאתה צריך לדעת עליו כדי לראות עד כמה הרעיון הזה מיושן, כי זה למעשה המחלקה לביטחון המולדת הוציא תזכיר שבו הוא הגדיר שלושה סוגים של , אני צוחק עליך לא, טרור. מידע שגוי, דיס ו-Mal, מידע שגוי הם שגיאות, דיסאינפורמציה הן שגיאות מכוונות, שקרים ומידע שגוי הם דברים שמבוססים על האמת שגורמים לך לא לסמוך על סמכות.

טאקר [00:39:16] אה, אז מידע גרוע הוא מה שאתה מבצע כשאתה תופס אותם משקרים?

ברט ויינשטיין [00:39:20] בדיוק. כן, זה נכון, הדיון בשקרים של ממשלתך הוא מידע דל ולכן סוג של טרור, שעלי לציין, עד כמה שזה מצחיק ועד כמה שזה ברור אורוולי, זה גם מפחיד כי אם עקבת אחר ההיסטוריה של העריצות המתפשטת מתחילת המלחמה בטרור, אתה יודע שטרור היא לא מילה אנגלית נורמלית כמו פעם. טרור הוא כעת ייעוד משפטי שגורם לכל הזכויות שלך להתאדות. אז בנקודה שהמשרד לביטחון פנים אומר שאתה אשם בסוג של טרור על כך שאתה אומר דברים נכונים שגורמים לך לחוסר אמון בממשלתך, הם גם אומרים לך משהו לגבי הזכויות שיש להם להשתיק אותך. הן לא זכויות רגילות. אז כל הדברים האלה מפחידים. ואני כן חושב כמו.

טאקר [00:40:10] הלסת שלי נפתחה.

ברט ויינשטיין [00:40:11] מגיפת הקורונה גרמה לנו להיות מודעים להרבה מבנים שנבנו סביבנו, משהו שקצין ה-NSA לשעבר ויליאם ביני תיאר פעם כמדינה טוטליטרית סוהר, המדינה הטוטליטרית קמה סביבנו. אתה. אבל זה לא מופעל. ואז ברגע שהוא נבנה, המפתח מסובב. ולכן אנו רואים כעת, אני מאמין, משהו שאפילו עולה על התיאור של וויליאם ביני כי הוא הכוכב הטוטליטרי הסוהר-key. אני חושב שארגון הבריאות העולמי הוא מעל רמת האומות, והוא יהיה בעמדה, אם ההוראות הללו יעברו, להכתיב לאומות כיצד עליהן להתייחס לאזרחיהן, לעקוף את החוקות שלהן, למרות מה שיש לטדרוס. אמרתי לך. אז זה מפחיד. זה לא קשור מטבעו לבריאות. מה שלדעתי קרה הוא העובדה של מגיפה אפשרית גורמת לפרצה בתודעה. זו לא פרצה במסמכי הממשל שלנו. החוקה שלנו אינה מתארת ​​פטורים מזכויותיך בזמן חירום מגיפה. הזכויות שלך פשוט הן מה שהן, והן לא אמורות ללכת לשום מקום רק בגלל שמתפשטת מחלה. אבל בכל זאת, הנכונות של אנשים לקבל את השחיקה בזכויותיהם בגלל מצב חירום בבריאות הציבור אפשרה לעריצות הזו להשתמש בה כסוס טרויאני. ואני חושב שזה גם משהו שאנשים צריכים להיות מודעים אליו, שיש מספר מאפיינים של הסביבה שלנו שהם בעצם, הם נקודות עיוורות שאנחנו לא יכולים לראות בעבר. החיסון היה אחד. ואני יודע שהייתי נלהב מחיסונים. אני עדיין מאמין עמוקות באלגנטיות של חיסונים כפי שהם צריכים להתקיים, אבל עכשיו אני מאוד נבהל מהאופן שבו הם מיוצרים, ואני אפילו יותר מודאג ממה שנקרא חיסון שלא עונה להגדרה. זאת מכיוון שרבים מאיתנו מאמינים שחיסונים היו שיטה אלגנטית ביותר, פגיעה נמוכה ויעילות גבוהה למניעת מחלות. כשהם קראו לטכנולוגיית ה-mRNA הזו חיסון, רבים מאיתנו העניקו לזה יותר אמינות ממה שהיינו צריכים אם היו קוראים לזה טכנולוגיית טרנספקציית גנים. היינו חושבים, רגע, מה? אתה יודע שזה נשמע חדשני מאוד וזה נשמע מסוכן. וכמה אנחנו יודעים על ההשלכות לטווח ארוך? אבל בגלל שהם קראו לזה חיסון, אנשים היו הרבה יותר מוכנים, הרבה יותר לקבל את זה. בריאות הציבור פועלת באותו אופן, אם חושבים על זה, בריאות הציבור. צעד שניה אחורה. מערכת היחסים שלך עם הרופא שלך, הבריאות האישית שלך צריכה להיות חשובה לך מאוד. אבל יש דרכים שבהן דברים שקורים ברמת האוכלוסייה משפיעים על הבריאות האישית שלך. והרופא שלך לא יכול לעשות שום דבר בנידון. אז מישהו זורק זיהום לתוך נחל שממנו אתה מושך דגים. אתה יודע, אתה עלול לזהות את הנזק ברמת האוכלוסייה. ייתכן שתצטרך רגולציה ברמת אוכלוסיה כדי להגן עליך. הרופא שלך לא מסוגל לכתוב לך כדור כדי לתקן את זה. אז הרעיון שבריאות הציבור היא פוטנציאל מקום לשפר את הרווחה שלנו הוא אמיתי. אבל ברגע שאתה מחליט שיש משהו מעל הרופאים ביחס לבריאות שלך, אז זה יכול להיות תירוץ לכל מיני עריצות. בריאות הציבור אומצה.

טאקר [00:44:12] וזה מייצר פחד כזה בקנה מידה עצום שהוא מחליש את המערכת החיסונית המוסרית של אנשים, הם יקבלו דברים שהם לעולם לא היו מקבלים אחרת.

ברט ויינשטיין [00:44:21] בהחלט. וכפי שאתה יודע, וכפי שאני יודע, כשהעלינו שאלות לגבי מה שנמסר לנו במסווה של בריאות הציבור, עשינו דמוניזציה כאילו יש לנו פגם מוסרי. זה אפילו לא היה פגם קוגניטיבי שבו לא הצלחנו להבין את החוכמה של החיסונים האלה. זו הייתה השפעה מוסרית שבה לא הצלחנו להגן על אחרים שהיו פגיעים על ידי פקפוק בדברים האלה. ולכן הרעיון שהבריאות עומדת על כף המאזניים באיזה מובן מעורפל וגדול יותר שדורש מאיתנו לעקוף את היחסים הטבעיים בין רופאים לחולים הוא עצמו הפיכה נגד הרפואה על ידי משהו אחר. ואנחנו צריכים להיות מודעים לזה.

טאקר [00:45:08] סתם, רק כדי לבדוק בערך את הנשמות של האנשים שמנהלים את כל זה, מוסד בריאות הציבור, מוסד בריאות הציבור הבינלאומי. עכשיו זה. אתה יודע, כמה חוקרים מאמינים שעד 17 מיליון אנשים היו יכולים להיהרג בגלל זריקות ה-mRNA האלה. האם פקיד בריאות ציבורי בינלאומי אמר, טוב, רגע. צריך לרדת לעומק של זה, האם זה עורר תגובה כלשהי? מהאנשים שאחראים על בריאות הציבור שלנו?

ברט ויינשטיין [00:45:33] ובכן, אני מנסה לחשוב באופן גלובלי, האם הן דוגמאות טובות. הם ללא ספק כמה אנשים שהתייצבו בפרלמנט האירופי.

טאקר [00:45:42] אבל, אני מתכוון, בארגון הבריאות העולמי, CDC.

ברט ויינשטיין [00:45:46] לא, אני לא חושב כך. אני לא חושב שלא ראינו הכרה בנזק ובטעות.

טאקר [00:45:53] אין להם גישה לאינטרנט. הם לא יודעים. מה זה?

ברט ויינשטיין [00:45:55] ובכן, זה הדבר המדהים, זה שאני עדיין רואה טענות. שפשוט אם הם היו מאמינים להם בהתחלה, הם מזויפים מזמן, אבל הם עדיין מתקדמים עבור מי שלא שם לב. אתה יודע, הרעיון שזה רעיון טוב לחסן את הילדים שלך עם זריקות mRNA הוא אחד מהם. ימין. במידה שהייתה פאניקה שגרמה לנו לתת את הזריקות האלה לאנשים שלא יכלו להפיק תועלת מהן, הייתם מצפים שנגבה את זה מהר מאוד מכיוון שהיה בלתי אפשרי להגן על היריות האלה. ובכל זאת, מכיוון שכנראה עדיין יש שוק לזה, אנחנו, אנחנו עדיין עושים את זה. אז אנחנו חיים באיזה סיפור מטורף שבו דברים שהם ברורים לחלוטין עדיין איכשהו לא נכנסו לרשומה הציבורית הרשמי. ואתה יודע, אני חושב שזה קשור מאוד, למען האמת, למות העיתונות. הרבה מאיתנו עושים עבודות שלא התאמנו אליהן. הת'ר ואני עושים עבודה עיתונאית שבהחלט לא התאמנו אליה. התאמנו לחשוב על ביולוגיה. ואתה יודע, אנחנו עושים את זה מול מצלמה. וכך זה מתפקד כמעין עמדה לעיתונות, אבל קומץ העיתונאים שעדיין קיימים, לדעתי, ללא יוצא מן הכלל, אינם בעלי הכשרה מדעית. ימין. אתה יודע, מאט טייבי, גלן גרינוולד, אתה יודע, אין לנו הרבה אנשים שעוסקים בעיתונות חוקרת. ואלה ש. מי עושה את זה. אין להם את מערך המיומנויות שיהפוך את הנושא הזה לנושא טבעי לחקירה. אז אנחנו צריכים לאתחל איזשהו מוסד חדש שיאפשר לנו לעשות את העבודה הזו היטב. וככל הנראה זה כרוך בלקחת את העיתונאים החוקרים המעטים שזוכרים איך לעשות את העבודה הזאת ואת המדענים והרופאים המעטים שמוכנים עדיין לעשות את העבודה שלהם, ואתם יודעים, לחבר אותנו יחד. ימין. פודקאסט הוא לא המקום הנכון לעשות את זה. זה כל מה שיש לנו. זה כל מה שיש לנו. אבל חייבת להיות שיטה טובה יותר, טובה יותר.

טאקר [00:48:08] אז אם זה יאושר או חתום על ידי ארצות הברית במאי. אז בעוד שישה חודשים מהיום. זה נשמע שזהו.

ברט ויינשטיין [00:48:19] אנחנו לא יודעים. אני אגיד שיש לי מעט מאוד תקווה שארה"ב תוציא את זה מהפסים. יש לי תחושה שכל מה שכבש את הממשלה שלנו מניע גם את זה. וכך, למעשה, ארה"ב רוצה את השינוי הזה. זה, למעשה, אתה יודע, באותו אופן שמדינות חמש העיניים יסכימו להפר את זכויות האזרחים האחד של השני, כי, אתה יודע, זה לא נמנע באף אחת מהחוקות שלנו. אני חושב שארה"ב רוצה משהו שיכריח אותה להפר את ההגנות החוקתיות שלנו. וארגון הבריאות העולמי הולך להיות הישות הזו. עם זאת, הייתי לאחרונה בצ'כיה והייתי ברומניה, ושמעתי ממקומות אחרים בגוש המזרחי לשעבר שיש התנגדות, שאנשים שהתמודדו עם עריצות בזיכרון חי הרבה פחות מוכנים. לקבל את השינויים האלה ושהם בעצם מתחילים לעלות תגובה. אני חושש שזה יהיה רזה מדי ויובס בקלות, במיוחד אם הם לא יבינו שבעצם העולם תלוי בהם, שבאופן מסורתי, המדינות שאנחנו חושבים עליהן באופן מסורתי כחלק מהמערב נפגעות, ושהמדינות האלה שהצטרפו לאחרונה או הצטרפו מחדש למערב הם התקווה הטובה ביותר שיש לנו, שהם מסוגלים לדרדר את מערכת ההוראות הזו ושאנחנו תלויים בהם כדי לעשות זאת.

טאקר [00:50:06] אז אני רק רוצה לסיים לכמה רגעים בסקירה הכללית שלך. אז יש לך את כל הדברים המדהימים האלה שמתכנסים בתקופה אחת של 12 חודשים: מלחמה, מגיפה, אי שקט פוליטי, תסיסה פוליטית בלתי ניתנת לפתרון. על מה אתה חושב שאנחנו מסתכלים במערב? כאילו, מה זה הרגע הזה ואיך הוא נגמר?

ברט ויינשטיין [00:50:28] ובכן, אז אני כבר מזמן מתעניין בשאלות של ממשל תקין והמערב ואני עצוב לדווח שאני חושב שהמערב למעשה קרס ומה שנותר לנו עכשיו הוא ערפילי הֵד. ערכי המערב עדיין מתפקדים, אבל הם פועלים בצורה מעורפלת, וראינו שהם יכולים להתאדות במהירות בנסיבות הנכונות. אני חושד ואני באמת לא יודע, אני לא חושב שמישהו יודע, אבל אני חושד שקבוצה חזקה של כוחות החליטה שההסכמה של הנשלטים מסוכנת מכדי לסבול ושהיא התחילה להתיר אותה. ואנחנו לא יודעים איך זה עובד. אנחנו יכולים לראות כמה מהשותפים שמעורבים בזה, אבל אני לא חושב שאנחנו יודעים בסופו של דבר מי נוהג בזה או לאן הם הולכים. אני חושב שרבים מהרעיונות שקלטנו לגבי האומות שלנו ומי הם חברינו ומי הם אויבים הם עכשיו יותר מטעים ממה שהם אינפורמטיביים. במילים אחרות, אני לא חושב שלארה"ב יש אויב בשם סין. אני חושב שיש גורמים בארה"ב ששותפים לגורמים במפלגה הקומוניסטית הסינית מסיבות מעשיות. וכך, אתה יודע, הרעיון ששני הצדדים האלה מתחרים זה בזה רק מסיח את דעתנו ממה שמתרחש בפועל. אבל. בואו פשוט נגיד את זה ככה. יש לנו אוכלוסייה עולמית גדולה. לרוב האנשים אין תפקיד שימושי שלא באשמתם. לא ניתנה להם הזדמנות בחיים למצוא דרך שימושית לתרום. ואני תוהה אם האליטות שוחרות שכר דירה שאגרו כל כך הרבה כוח אינן משחררות את הזכויות שלנו, כי למעשה הן מפחדות מאיזה רגע של המהפכה הצרפתית העולמית, כאשר אנשים מבינים שהם נבגדו ונשארו ללא אפשרויות טובות. זה מה שאנחנו רואים? בהחלט מרגיש שאנחנו עומדים בפני משחק סיום שבו נכסים חשובים שפעם היו נשמרים על ידי כל הצדדים כי הם עשויים להזדקק להם יום אחד נפטרים כעת. ואנחנו כאילו אתם יודעים, אנחנו צופים במבנים הממשלתיים שלנו ובכל אחד מהמוסדות שלנו שנלכדו, חלולים, הפכו להיפוך פרדוקסלי של מה שהוא תוכנן לעשות. זו לא תאונה. בין אם אתם מכירים, הדבר שהכי מדאיג אותי, בעצם, שמה שמניע את זה לא מורכב מגאונים שטניים שלפחות יש להם איזושהי תוכנית לעתיד, אלא הוא מונע על ידי אנשים שבעצם לא יודעים איזה סוג של גיהנום הם מזמינים. הם הולכים ליצור סוג של כאוס שממנו ייתכן שהאנושות לא תצא. ואני מבין שאם לא יש להם איזו תוכנית יוצאת דופן שאינה ברורה מאליה, שהם פשוט שיכורים מכוח ומעמידים את כולם, כולל את עצמם, בסכנה אדירה על ידי פירוק המבנים שבהם אנחנו תלויים.

טאקר [00:54:30] איך אתה רואה? שאלה אחרונה. איך אתה רואה, כלומר, אתה מדבר במונחים גדולים שלפני שלוש שנים אולי הייתי צוחק עליהם. אני לא צוחק בכלל. ואני חושב שאתה צודק לחלוטין. אבל אתה גם בוחר, כידוע, גבר בן 50, בן XNUMX שיגיד את הדברים האלה בקול רם ולרדוף אחר האמת כפי שאתה מוצא אותה ואז לדבר עליה. אז איך אתה, למה החלטת לעשות את זה ואיך אתה חושב שזה נגמר?

ברט ויינשטיין [00:54:58] ובכן, אתה יודע, כולנו התוצרים של כל סביבה התפתחותית שיצרה אותנו. וכפי שאמרתי על מספר נושאים, איפה. המשפחה שלי מצאה את עצמה בנסיבות מאוד לא נוחות ולפעמים מסוכנות בגלל שאנחנו מדברים. אני לא חושב שהיתה לי ברירה. אני רק אני, אני ממש לא יכול להבין איך הייתי ישן בלילה, איך הייתי מסתכל על עצמי במראה אם ​​לא אגיד את מה שצריך להגיד ו. אתה יודע, שמעתי נאום טוב מאוד של בובי קנדי ​​ג'וניור. למרות שאף אחד מאיתנו לא ליברטריאנים. הוא היה בוועידת החירות בממפיס, והדבר האחרון שהוא אמר בנאום הזה פגע בי עד עומק ליבי. משהו. ראיתי לעתים קרובות ואמרתי כמעט אף פעם. אבל יש גורלות הרבה יותר גרועים ממוות. ו. אני חושב, אממ, מצדי. יש לי. חייתי חיים מדהימים. יש לי, יש הרבה שאני עדיין רוצה לעשות. ואני לא להוט לעזוב את הכוכב הזה מוקדם ממה שאני צריך. יש לי משפחה נפלאה. אני גר במקום נפלא ויש לי הרבה דברים ב-bucket list. יש לי הרבה דברים ב-bucket list שלי. למרות זאת. האנושות תלויה בכל מי שיש לו עמדה שממנה יוכל לראות את המתרחש, להתחבט עם המשמעות של לתאר זאת כדי שהציבור יבין היכן נמצאים האינטרסים שלו. זה תלוי בנו שנעשה את מה שצריך לעשות אם יש לנו סיכוי למסור כוכב לכת לילדים שלנו ולנכדים שלנו, זה ראוי להם. אם אנחנו מתכוונים לספק מערכת שמאפשרת להם לחיות חיים משמעותיים ובריאים, עלינו לדבר. ו. אני לא יודע. אני לא יודע איך לגרום לאנשים לעשות את זה. אני מהסס מאוד להאיץ באחרים לשים את עצמם או את משפחותיהם בסכנה, ואני יודע שהנסיבות של כולם שונות. יש אנשים שנאבקים פשוט כדי להאכיל משפחה ולשמור על קורת גג מעל הראש. לאנשים האלה יש כמובן הרבה פחות חירות ביחס לקום ולומר את מה שצריך להיאמר. אבל זה באמת מה שאנחנו קוראים בתורת המשחקים בעיית פעולה קולקטיבית. כל אחד מגיב לרווחתו האישית. אם כולם אומרים שזה מסוכן מכדי לקום, אתה יודע, אני לא מתאבד. אני לא יכול לעשות את זה. אז לא מספיק אנשים קמים כדי לשנות את מהלך ההיסטוריה. ואילו אם אנשים איכשהו ישימו בצד את הסכנה הברורה. היכולת שלהם להרוויח ואולי לחייהם לומר את מה שצריך להיאמר. אז אנחנו עולים בהרבה על אלה שאנחנו מתמודדים מולם. הם בעלי עוצמה אכזרית. אבל. אציין גם את השגיאה המעניינת הזו. אז אני קורא לכוח שהיה מול גוליית. רק כך אני. אני זוכר מה הקרב. גוליית עשה טעות איומה ועשה אותה בצורה הכי חריפה במהלך COVID, כלומר. זה לקח את כל האנשים המוכשרים. לקח את כל האנשים האמיצים, וזה דחף אותם מהמוסדות שבהם הם נתלו. וזה יצר בכך את The Dream Team. יצר כל שחקן שאתה יכול לרצות בקבוצה שלך כדי להילחם באיזה קרב היסטורי נגד רוע נורא. כל האנשים האלה עכשיו לפחות קצת ערים. עכשיו הם נקלטו על ידי אותו אויב. וכן, בסדר, אנחנו יוצאים מגדרם. יש לזה כמות עצומה של כוח. אבל אבל יש לנו את כל האנשים שיודעים לחשוב. אז. אני שונא להגיד את זה, או אולי אני אוהב להגיד את זה, אבל.

טאקר [00:59:28] מעולם לא פגשתי ביולוג שוטף יותר, ברט ויינשטיין, שיחה מדהימה. לבריאות. תודה לך על כך.

ברט ויינשטיין [00:59:35] תודה.



פורסם תחת א רישיון בינלאומי של Creative Commons ייחוס 4.0
עבור הדפסות חוזרות, נא להחזיר את הקישור הקנוני למקור מכון ברונסטון מאמר ומחבר.

מְחַבֵּר

  • ג'פרי א. טאקר

    ג'פרי טאקר הוא מייסד, מחבר ונשיא במכון בראונסטון. הוא גם בעל טור בכיר בכלכלה באפוק טיימס, מחברם של 10 ספרים, כולל החיים לאחר הנעילה, ואלפים רבים של מאמרים בעיתונות המלומדת והפופולרית. הוא מדבר רבות על נושאים של כלכלה, טכנולוגיה, פילוסופיה חברתית ותרבות.

    הצג את כל ההודעות שנכתבו על

לתרום היום

הגיבוי הכספי שלך ממכון בראונסטון נועד לתמוך בסופרים, עורכי דין, מדענים, כלכלנים ואנשים אחרים בעלי אומץ, שטוהרו ונעקרו באופן מקצועי במהלך המהפך של זמננו. אתה יכול לעזור להוציא את האמת לאור באמצעות עבודתם המתמשכת.

הירשם ל-Brownstone לקבלת חדשות נוספות

הישאר מעודכן עם מכון בראונסטון