בראונסטון » בראונסטון ג'ורנל » אלפי מקרי מוות נמנעים מקוביד בישראל: מדע בדיוני
מוות של ישראל

אלפי מקרי מוות נמנעים מקוביד בישראל: מדע בדיוני

שתף | הדפס | אימייל

ב מאמר פורסם ב Lancet להדביק דיס, האס ועמיתיו טענו כי חיסון פייזר מנע יותר מ-5,000 מקרי מוות בישראל ברבעון הראשון של 2021, במהלך גל קוביד שחפף לקמפיין החיסונים הראשון (איור 1).

אראה כאן שטענתם שקרית. אם בכלל נמנעו מקרי מוות, המספר רחוק מהערכתם - בלתי ניתן לזיהוי בסטטיסטיקה של תמותה.

איור 1

יש יותר מדרך אחת להראות שקר הטענות על יתרונות יוצאי דופן של חיסוני קוביד. אני אסתמך על נתונים השוואתיים משוודיה. המדינה שהראתה לעולם חוסר התוחלת של נעילות ומנדטים למסיכה יוכיח את עצמו שוב.

הן ישראל והן שוודיה התמודדו עם גל קוביד גדול בחורף 2020–2021, אך העיתוי נדחה בכחודש (איור 2). בשוודיה החל גל התמותה בנובמבר והגיע לשיא בסוף דצמבר, ואילו בישראל גל התמותה החל בדצמבר והגיע לשיא בסוף ינואר. גלי מקרה (לא מוצג) מוזזים שמאלה בכשבועיים.

כדי לאפשר השוואה הוגנת, אבחן תמותה בתקופה של חמישה חודשים המכילה את גל התמותה המלא בשוודיה: נובמבר 2020-מרץ 2021.

איור 2

בניגוד לישראל, שוודיה חוותה את גל החורף ברובו ללא חיסון. עד לשיכוך גלי התמותה, בסוף מרץ 2021, רק 10 אחוזים מאוכלוסיית שוודיה קיבלו לפחות מנה אחת של חיסון קוביד לעומת 55 אחוז מאוכלוסיית ישראל. בסוף פברואר המספרים היו 5 אחוזים ו-50 אחוזים, בהתאמה.

אוכלוסיית שוודיה גדולה במקצת מזו של ישראל (10.4 מיליון לעומת 9.2 מיליון), אך בכל הנוגע לתמותה, ההבדל העיקרי הוא גודל האוכלוסייה המבוגרת (מעל גיל 65). הוא גדול בערך פי שניים בשוודיה: שני מיליון לעומת מיליון. כתוצאה מכך, התמותה מכל הסיבות בשוודיה הייתה פי 2-2.5 מהתמותה מכל הסיבות בישראל (איור 3). בשנים האחרונות היחס היה יציב בעיקרו, מעט מעל 2. הערך של 1.9 ב-2019 משקף תמותה נמוכה במיוחד בשבדיה לפני המגיפה.

איור 3

איור 4 מציג את המספר המצטבר של מקרי מוות מקוביד המדווחים בכל מדינה, בתחילת ובסוף תקופת העניין, יחד עם אחוז האוכלוסייה שקיבלה לפחות מנה אחת של חיסון קוביד בארבע נקודות זמן. הגרפים מוצגים בסולם יומן, אשר לוכד חזותית שינויים, או חוסר שינויים, ביחס בין מספר ההרוגים: כאשר העקומות נראות מקבילות, היחס נשמר. אם ישראל הייתה טובה יותר משבדיה, העקומות היו צריכים להתפצל. הם לא.

איור 4

בתחילת נובמבר 2020, יחס התמותה מקוביד היה 2.3 (=5,995/2,569). בסוף מרץ 2021, זה היה 2.2 (=13,583/6,205). בין לבין, היחס היה 2.1 (7,588 מקרי מוות מקוביד בשבדיה לעומת 3,636 בישראל). זה בדיוק יחס התמותה האופייני לשוודיה לעומת ישראל בשנים האחרונות.

Haas et al. טוענים שישראל הייתה צריכה לראות למעלה מ-8,000 מקרי מוות מקוביד, בהיעדר חיסון (איור 1), מה שמרמז על למעלה מ-16,000 מקרי מוות מקוביד בשוודיה לא מחוסנת ויחס תמותה צפוי של כ-4. מספר מקרי המוות בפועל בשוודיה היה 7,588, ו יחס התמותה היה 2.1, כפי שראינו זה עתה. איפה העדויות לכך שנמנעו 5,000 מקרי מוות בישראל המחוסנת, אבל 10,000 מקרי מוות היו לֹא נמנע בשוודיה (פי שניים, באופן יחסי)?

מקרי מוות מדווחים מקוביד היו נתונים סיווג שגוי. הן בישראל והן בשבדיה, מקרי מוות רבים עם קוביד נספרו כמקרי מוות מקוביד. אז בואו נבדוק, בשלב הבא, תמותה מכל הסיבות בתקופה הרלוונטית. האם יש עדויות לאלפי מקרי מוות שנמנעו בישראל, אבל לא בשוודיה?

איור 5 מציג את מספר מקרי המוות מכל הסיבות בשתי המדינות בין נובמבר למרץ בשני העשורים האחרונים (תמותת חורף). שוב, היחס נשמר בשנים האחרונות: בערך פי שניים מקרי מוות בשוודיה מאשר בישראל בתקופה של חמישה חודשים.

איור 5

כפי שמוצג בגרף העמודות מימין, יחס זהה (1.9) נשמר בין נובמבר 2020 למרץ 2021: 43,954 מקרי מוות בשבדיה לעומת 22,830 בישראל. אם קמפיין החיסונים בישראל מנע 5,000 מקרי מוות, היחס היה צריך לעלות מנקודת מוצא של 2 לכ-2.3, מכיוון שמספר מקרי המוות בשוודיה הלא מחוסנת היה צריך להיות גבוה יותר באלפי "מקרי מוות לא נמנעים". היכן ההוכחות, בתמותה מכל הסיבות, לכך שמדינה מחוסנת מאוד הצליחה יותר ממדינה ברובה לא מחוסנת?

לבסוף, הבה נשווה תמותה עודפת באותה תקופה (איור 6). שימו לב, ראשית, היחס בין מקרי המוות הצפויים בשוודיה לעומת ישראל הוא, שוב, קרוב ל-2 (40,000/21,000), תוך שימוש בהנחות עצמאיות על מקרי מוות צפויים.

איור 6

משרד הבריאות הישראלי העריך 9.5 אחוזים תמותה עודפת בתקופה של ארבעה חודשים (ללא נובמבר 2020), בדומה לאומדן השמרני ביותר שלי (8.9 אחוזים), שכללה את נובמבר. אם נמנעו 5,000 מקרי מוות, התמותה העודפת באותה תקופה - בהיעדר חיסון - הייתה צריכה להיות מעל 30 אחוז! אבל התמותה העודפת בשוודיה הייתה זהה במהותה לישראל (פחות מ-9 אחוז).

באיזה מדד נעשה שימוש כדי להשוות בין שבדיה לא מחוסנת לישראל מחוסנת - מקרי מוות מקוביד מדווחים או מקרי מוות מכל הסיבות - אין שום דבר שמצביע על סטייה מהדפוס הרגיל של תמותה השוואתית בשתי המדינות: פי שניים מקרי מוות בשבדיה. אם לשפוט על פי עודף תמותה, מניין ההרוגים של גל קוביד החורף היה זהה. אי אפשר ליישב את הנתונים הללו עם אלפי מקרי מוות שנמנעו בישראל על ידי חיסון פייזר.

הסגרות היו חסרות תועלת ו מזיק, מנדטים למסכות היו חסרי תועלת, חיסוני קוביד היו מועיל באופן שולי, חסר תועלת, או גרוע יותר, ומחקרים משפיעים על יעילות החיסון מכילים לפחות פגם אחד מרכזי, וכנראה יותר.

אמיתות אלו יהפכו לידע נפוץ כאשר מדעני קוביד עכשוויים שטופי מוח יוחלפו בדור חדש של מדענים עם מוחות סקרנים. לאחר מכן, תפקידם של סוציולוגים יהיה להסביר כיצד שקר גס, כמו זה שנדון כאן, הגיעו לדפי כתבי עת רפואיים בתקופת קוביד.

פורסם מחדש מהאהבלוג של uthor



פורסם תחת א רישיון בינלאומי של Creative Commons ייחוס 4.0
עבור הדפסות חוזרות, נא להחזיר את הקישור הקנוני למקור מכון ברונסטון מאמר ומחבר.

מְחַבֵּר

  • איל שחר

    ד"ר אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור באפידמיולוגיה וביוסטטיסטיקה. מחקריו מתמקדים באפידמיולוגיה ומתודולוגיה. בשנים האחרונות תרם ד"ר שחר תרומה משמעותית גם למתודולוגיית המחקר, בעיקר בתחום הדיאגרמות הסיבתיות וההטיות.

    הצג את כל ההודעות שנכתבו על

לתרום היום

הגיבוי הכספי שלך ממכון בראונסטון נועד לתמוך בסופרים, עורכי דין, מדענים, כלכלנים ואנשים אחרים בעלי אומץ, שטוהרו ונעקרו באופן מקצועי במהלך המהפך של זמננו. אתה יכול לעזור להוציא את האמת לאור באמצעות עבודתם המתמשכת.

הירשם ל-Brownstone לקבלת חדשות נוספות

הישאר מעודכן עם מכון בראונסטון