בראונסטון » בראונסטון ג'ורנל » מדיניות » כשתספורות לא היו חוקיות

כשתספורות לא היו חוקיות

שתף | הדפס | אימייל

אלא אם רק נחליט לשכוח, היסטוריונים יסתכלו אחורה בתדהמה. 

  • הוצאות הבריאות ירדו במגפה. 
  • אנשים נחסמו מבתי התפילה שלהם.
  • מקהלות לא יכלו לשיר. 
  • מל"טים עפו לשמיים כדי לחמוס ולדווח על מסיבות בית. 
  • מכוניות שכורות עברו חיטוי עם משהו. 
  • חציית קו מדינה פירושה הסגר חובה של שבועיים. 
  • רפואת שיניים נאסרה במידה רבה. 
  • תשכחו מניתוחים אלקטיביים. הם נאסרו. 

ובמשך חודשים, ברוב חלקי הארץ, מאמצע מרץ עד לערך יוני 2020 אם לא יותר, הסתפרות הייתה בלתי חוקית. זה היה תוצאה של פאניקה מהמחלה בוודאות אבל יותר. ממשלות החליטו שהן יודעות את הסיכונים טוב יותר מאנשים, ולכן לא יאפשרו לאנשים לעשות את הבחירות שלהם. 

המוני מספרים וסטייליסטים ישבו בבית בזמן ששיער האנשים הלך והתארך. 

חברים רבים שלי חתכו בעצמם. אחרים מצאו ספרות מסוג Speakeasy. חבר אחד השביע אותי לשמור על סודיות כשסיפר סיפור על אסם קטן במקום נידח בניו ג'רזי. הוא שמע מחבר אחר לדפוק על הדלת האחורית. הוא ניסה את זה וגברת הופיעה, לא אמרה דבר, הושיבה אותו על כיסא וחתכה. חמש דקות לאחר מכן היא אמרה: 25 דולר. הוא עזב תוך שהוא מוודא שאף אחד לא רואה אותו. 

אחרים ביקשו מבני המשפחה לעשות את המעשה. בתור ה וושינגטון בוחן כתב אז: "וירוס זה בוודאי יוביל להרבה חידושים מצערים בסגנונות שיער."

כמובן שהאמת היא שזה היה לא הנגיף שעושה את זה. זה היה החוק. החוק - או שזה היה רק ​​המלצת CDC נאכפת? - נדרש שישה מטרים של מרחק בין כל האנשים. סטטיסטיקה וממשלות מקומיות הכריזו כי תספורות אינן חיוניות. כתוצאה מכך בוטלו תספורות מסחריות הלכה למעשה

אלא אם היית פוליטיקאי, שאיכשהו הצליח למצוא סלון. כשנתפסו, הם התנצלו, ושמרו על כוחם. זה היה אותו דבר בבריטניה, שם היו עונשים פליליים יישומית אפילו הרבה אחרי שהם הפכו שוב לחוקיים. 

עיתונאים שכתבו על הפיאסקו - שכיסה גם מניקור ופדיקור - נאלצו לשנות שמות כדי להגן על האשמים. מצדי, הצלחתי למצוא ספר וללחוש לחברים איך להשתתף, אבל אני זוכר את הפחד, הדאגה, ההתגנבות והמוזרות שבכל זה. 

אולי הכל נראה מטופש עכשיו. אני יכול להבטיח לך שזה לא היה בזמנו. 

מושל טקסס, גרג אבוט, פיתח מוניטין טוב של פתיחת המדינה מוקדם יותר מאחרים, אבל המציאות היא שהוא היה, בזמנו, אכזרי נגד סלונים. 

"באקט של התרסה נגד המשך סגירתו של המושל גרג אבוט (sic) של מספרות ועסקים אחרים, שני מחוקקים רפובליקנים ישבו ביום שלישי במספרה באזור יוסטון תוך כדי תספורות לא חוקיות", דיווח אחד אמר

הנציג סטיב טות', מ-The Woodlands, והנציג בריסקו קיין, מפארק הצבאים, הוסיפו שמן לתנועה נגד הגבלות ממלכתיות ומקומיות שנועדו להאט את התפשטות ה-COVID-19.

ביום שישי, חלק מהעסקים בטקסס הורשו להיפתח מחדש לאחר שהמושל גרג אבוט הודיע ​​כי ייתן לפקודה של הוראת השהייה בבית של טקסס. תוכנית הפתיחה המחודשת הרב-שלבית מאפשרת כיום לכמה עסקים - כמו חנויות קמעונאיות, מסעדות, בתי קולנוע וקניונים - להיפתח מחדש עם קיבולת מוגבלת. אבל עסקים, כולל מספרות, מספרות, ברים וחדרי כושר, עדיין לא יכולים להיפתח מחדש, מכיוון שאבוט אמר שצוות של מומחים רפואיים ייעץ שזה עדיין לא בטוח.

בעל סלון היה נידון למאסר למשך 7 ימים...בטקסס! 

בעלת סלון בטקסס נידונה ביום שלישי לשבעה ימי מאסר לאחר שסירבה להיסגר למרות מגבלות ריחוק חברתי המחייבות את העסק שלה להישאר סגור על רקע התפרצות נגיף הקורונה.  

השופט של דאלאס אריק מויה העמיד את בעלי סלון א-לה-מוד, שלי לותר, בביזיון פלילי ואזרחי של בית המשפט על כך שסירבה לציית לצו מניעה שהוצא בסוף אפריל, לפי מסמכי בית המשפט. הוא גם חייב את החברה לשלם קנס של 500 דולר על כל יום שהסלון הפר את המנדט של בית המשפט לעסק להישאר סגור. לותר מתכנן לערער על ההחלטה.

"ההתרסה נגד צו בית המשפט הייתה גלויה, בוטה ומכוונת", כתב מויה. הנאשמים, למרות שניתנה להם הזדמנות לעשות כן, לא הביעו כל חרטה, חרטה או חרטה על פעולתם המזלזלת".

כתבה בווקס איכשהו הצליח לגזע הדרישה שסלונים ייפתחו. אני עדיין לא יכול לעקוב אחר הטיעון למרות שקראתי את היצירה שלוש פעמים. יש לזה קשר להבדל בין סוגי שיער לפריבילגיה לאפליה או משהו כזה. אני חושד שהתזה היא שמי שרצה תספורות היה גזעני בצורה כלשהי. 

המצב הזה לא היה בר קיימא אז מדינות התחילו לפתוח סלונים אבל עם חוקים מטורפים שלא היו הגיוניים בכלל. זו הייתה שליטה בווירוסים שהומצאה במקום. בדוק את הייעוץ המגוחך הזה מקונטיקט. 

אין ייבוש מכה, שכן ברור שזה מפיץ קוביד בכל רחבי העולם ומוביל למוות המוני. נושבת קוביד לכל עבר! ו-50% קיבולת היה מהלך קלאסי שהפלה חנויות קטנות לטובת גדולות. ככל שהחנות גדולה יותר, כך תחנות רבות יותר, יותר אנשים יכלו להשתלב במסגרת כלל של 50%. אותו דבר היה נכון למסעדות כמובן. זו הייתה פריבילגיה לעסקים גדולים על פני מתחרים קטנים יותר. 

כהלכה, ממשלת ניו יורק הוציאה א ייעוץ בן 10 עמודים שהדהים אותי כשקראתי שזה בעצם בלתי אפשרי לעקוב. הכלולים כאן הם הבאים:

בהצלחה לגלות את המדע שמאחורי כל הטרחה הזו. מעולם לא היה כזה. אף חיים לא ניצלו; לפחות אף אחד לא הוכיח זאת. ובסופו של דבר, ממילא רוב כולם קיבלו את קוביד. כל מה שזה אומר היה שלושה חודשים או יותר של שיער רע. 

כדאי יהיה לחקור האם ובאיזו מידה הכללים המגוחכים הללו תרמו לאלץ ממשלות להיפתח מחדש לאחר סגרות הרות אסון. 

אל לנו לשכוח את החודשים שבהם התספורת לא הייתה חוקית. כשממשלות אפשרו להם סוף סוף, זה לא אפשר מייבשי מכה וגרם ללקוחות לעקוב אחר חיצים על הרצפה ולהשתמש רק באמצעי תשלום "נטולי מגע". 

זו בקרת מגיפה בקצרה. איזו בושה הייתה כל התקופה הזו למדע, לרציונליות, לזכויות אדם ולחופש.



פורסם תחת א רישיון בינלאומי של Creative Commons ייחוס 4.0
עבור הדפסות חוזרות, נא להחזיר את הקישור הקנוני למקור מכון ברונסטון מאמר ומחבר.

מְחַבֵּר

  • ג'פרי א. טאקר

    ג'פרי טאקר הוא מייסד, מחבר ונשיא במכון בראונסטון. הוא גם בעל טור בכיר בכלכלה באפוק טיימס, מחברם של 10 ספרים, כולל החיים לאחר הנעילה, ואלפים רבים של מאמרים בעיתונות המלומדת והפופולרית. הוא מדבר רבות על נושאים של כלכלה, טכנולוגיה, פילוסופיה חברתית ותרבות.

    הצג את כל ההודעות שנכתבו על

לתרום היום

הגיבוי הכספי שלך ממכון בראונסטון נועד לתמוך בסופרים, עורכי דין, מדענים, כלכלנים ואנשים אחרים בעלי אומץ, שטוהרו ונעקרו באופן מקצועי במהלך המהפך של זמננו. אתה יכול לעזור להוציא את האמת לאור באמצעות עבודתם המתמשכת.

הירשם ל-Brownstone לקבלת חדשות נוספות

הישאר מעודכן עם מכון בראונסטון